הצטרפתי למסע "אייס צ'אלנג'" בלפלנד. מסע בתוך נופים אלפיניים לאורך 1,850 קילומטרים, בפינלנד, שבדיה ונורבגיה, וכולל גם נהיגה באופנועי שלג ובמזחלות כלבים, צפייה בזוהר הצפוני מתפוצץ בשמיים ושינה במלון קרח. אבל מבחינתי הייתה במסע גם סגירת מעגל אישית. רשמים ממסע ללפלנד - החלק השני
כתב: משה גלנץ
כשמתרגלים לפקקים של נתיבי איילון קשה להאמין שיש גם משהו כל כך אחר. במשך שבוע נהגנו בג'יפים לאורך 1,850 קילומטרים בחבל לפלנד בכבישים שכוחי-אל, וגם כשמתקרבים לאזורים מיושבים - התנועה דלילה. מידי פעם חלפנו על פני עיירה ציורית ושלווה, מזל שהיה שם שילוט שהזכיר לנו להוריד רגל מהגז. אנשים כמעט ולא מסתובבים בחוץ, קר, אתם יודעים. ועקיפות? לא היה את מי. פשוט היינו אנחנו. זהו.
ולמרות זאת, מפלסות השלג עובדות כאן בתדירות שגרמה לי לתהות מתי ואיך הם הספיקו לפנות את השלג שירד בלילה? ולחשוב שבארץ, כמה פתיתי שלג באוויר משביתים את המדינה. זה היתרון של הנורדים: הם צברו ניסיון של אלפי שנים בהישרדות ובהתמודדות עם כמויות אדירות של שלג שמקפיאות את הארץ היפה הזו למשך רוב ימי השנה.
את המסע בלפלנד - חבל ארץ הכולל את החלקים הצפונים של נורבגיה, שוודיה ופינלנד עשיתי עם "אייס צ'אלנג" של חברת מאגמה. זהו מסע בנהיגה עצמית עם ג'יפים מפנקים ו-24 משתתפים מופלאים שלא יכולתי לדמיין את עצמי חווה את המסע הזה בלעדיהם.
המסע המרגש מכולם
שנותיי מלאות בחוויות מרגשות, ברגעים בלתי נשכחים ובשיאים שלא יודעים גבול. טיילתי בכל יבשות תבל: אפריקה, אסיה, אמריקה, אוסטרליה ואירופה. זכיתי לבקר במקומות אקזוטיים ומרהיבים בטנזניה, ניו זילנד, תאילנד, פורטו ריקו, יוון והרשימה עוד ארוכה.
לעולם לא אשכח את השמיים זרועי הכוכבים של הסֵרֵנְגֵטִי, כלבי הים במילפורד סאונד, הים שזהר בטורקיז בחופי זנזיבר, הצוקים המשוננים של הרי הדולומיטים ודיונות החול העצומות שפוסלו בידי הרוח בוואדי ראם.
ועדיין, המסע ללפלנד היה המרגש מכולם.
דמיינו מה קורה בגוף כש-מוּס, אייל ענקי בעל קרניים מסועפות ברוחב של למעלה ממטר חוצה מולי את הכביש. דמיינו את תחושת האופוריה בקצהו של אי קטן, בו הים הצפוני פוגש את הפיורדים הנורבגים, בעודי מנסה להילחם ברוח עוצמתית של למעלה מ-80 קמ"ש רק כדי לשבת על ספסל עץ. הנוף שמולי הוא מפרץ ים צבוע בתכלת רגוע, כשבמקביל גלים אדירים מתנפצים ברעש מחריש אזניים על הסלעים.
דמיינו ביקור בסאונה פינית לוהטת ומפנקת - אבל עם חוק לא כתוב: כששעון החול מסתיים צריך לעשות הפסקה שכוללת קפיצת ראש לתוך גומת שלג רכה. אפשר עם בגד ים - אפשר גם בלי.
דמיינו את הרגע שבו אני מפנים שרגלי עומדות במרכזו של אגם קפוא בלי חשש. מתחתי שכבת קרח בעובי מטר לפחות, אבל גם היא נכנעת למקדח המיוחד שאני נושא בידי רק כדי לנסות לדוג משהו לארוחת ערב עם שלל פיתיונות - ללא הצלחה. העיקר הרצון.
דמיינו רגעים בהם שיירת הג'יפים שלנו נעצרת בערבת קרח שבה הלבן בוהק בעיניים עד קצה-קצה האופק, על גדת פיורד, או באוהל פיני מחומם. אריק ונועה המתוקים - צוות המנהלה של מאגמה מחכים לנו עם מרק מהביל, ארוחה מפנקת, סחלב חם, תה, קפה ומוזיקה מקפיצה. אלו רגעים בלתי נשכחים. גלים גלים של זיכרונות עדיין מעבירים בי רטט.
נהרות קפואים כנחשים היוצאים מגן העדן
הנוף שנשקף מחלון המטוס לפני הנחיתה בצפון פינלנד רחוק שנות אור מהנוף המדברי שבו אני מתגורר. ערבות קרח מאופק לאופק נראות כאילו צוירו במכחול של צייר שנותרה לו שפופרת לבנה מיותרת בקטע מוגזם. מחזה מתעתע.
נחיתה חלקה, יציאה מהמטוס, דרכונים ויאללה. הקור חודר לעצמות. מבחינתי אפשר כבר לצאת למסע. וגיל המדריך שלנו? הוא עומד בחוץ בנונשלנט עם חולצה קצרה. בהמשך יתברר שגם סנדלי שורש הם חלק מהמלתחה שלו. לא התרגלנו לזה גם ביום האחרון למסע.
הג'יפים המחוממים כבר ממתינים לנו בשדה התעופה. התארגנות קצרה ויוצאים לדרך. מסע אייס צ'אלנג' מתחיל בפינלנד ועובר בתוך יערות הטייגה (ממונגולית: יער אינסופי) – זוהי רצועת עצים שחוצה מדינות, חבלי ארץ ויבשות בכל צפון הכדור ונחשבת לאחד ממקורות החמצן הגדולים של כדור הארץ. רוב הצמחים ירוקי העד הם מחטניים כמו אשוחית, ארזית, אורן ואשוח המותאמים לאקלים הקר בזכות מלחים שאוגרים העצים ומסייעים למים בתוכם להישאר במצב נוזלי, גם במינוס 30 מעלות.
בימים הבאים נצא לרכב על מזחלות שלג רתומות לכלבי האסקי במרחבי הקרח, ממש כמו לפני אלפי שנים - חוויה אנרגטית שלא מהעולם הזה; נתחמם סביב מדורה ב"קוטה" - אוהל המגורים המסורתי של הלאפים, והזמן הנעים בתוכה מאפשר לנו לחלץ עצמות וליהנות מארוחה מפנקת; נעלה על אופנועי שלג ונצא לחוויה מלאת אדרנלין של נהיגה על אגמים ונהרות קפואים.
נצפה במופע של הזוהר הצפוני מתפוצץ בשמיים; נגיע אל הפיורדים של נורבגיה וננהג בתוך לשונות אוקיאנוס החודרות לעומק היבשה כשהן עטופות ברכסי הרים עצומים ובנופים דרמטיים; נלון במלון קרח מרהיב ביופיו שנבנה בכל שנה מחדש על ידי אמנים שמייצרים חדרי קונספט מיוחדים, עם בר קוקטיילים ומגלשות, וכולל אפילו חדר שכולו באווירה יהודית עם מזוזה ולוחות הברית שפוסלו בקרח.
וזה, באמת, רק קצה הקרחון במקרה הזה.
כדור הארץ עגול – ועוד איך
אבל בתור חובב אסטרונומיה, הייתה לי במסע גם סגירת מעגל אישית: יכולתי לאשש את העובדה שכדור הארץ הוא כדורי בלי להסתמך על תמונות של הפלנטה מהחלל. כוכב הצפון "פולאריס" שימש בתור ההוכחה לכך.
אסביר: ייחודיותו של כוכב הצפון הוא מיקומו בכיפת השמיים. כוכב הצפון ממוקם בדיוק מעל ציר הסיבוב של כדור הארץ (הקצה של מקל הסביבון) ולכן כשכדור הארץ מסתובב סביב צירו במהלך היממה, מיקומו של "כוכב הצפון" אינו משתנה, אלא נראה שכל הכוכבים עושים מעגלים סביבו.
אך בזכות כוכב הצפון ניתן לדעת בקלות - לא רק את הכיוונים, אלא גם את קו הרוחב הגיאוגרפי של הצופה. מיקומו של הכוכב משתנה כאשר מדרימים או מצפינים. ישראל ממוקמת על קו-רוחב 32 ולכן אדם בישראל יראה את כוכב הצפון בגובה של כ-32 מעלות מעל האופק הצפוני. לעומת זאת בקו המשווה ייראה הכוכב בקו האופק (קו רוחב 0), ובקוטב הצפוני, כוכב הצפון יהיה בדיוק מעל הראש (90 מעלות). ככה זה כשהולכים על כדור.
המסע שלנו הגיע אל קווי הרוחב הצפוניים בלפלנד, ואכן כוכב הצפון הופיע כמעט מעלינו (79.6 מעלות מעל האופק הצפוני). אז עכשיו יש לי את הזכות לומר שכבר ראיתי את כוכב הצפון סמוך לאופק כשטיילתי עם "מאגמה", באפריקה, ומעל ראשי בצפון כדור הארץ. זה לא מובן מאליו. אני חש בר מזל.
Comments