כוכב הלכת מאדים חזר: כך תמצאו אותו בשמיים

בתחילת דצמבר הגיע כוכב הלכת מאדים לשיא קרבתו לכדור הארץ וזו הזדמנות להרים את הראש ולראותו בוהק בצבעו האדום. מדוע מאדים הפך לאל המלחמה, איך השפיעה תנועת הנסיגה שלו בשמיים על היחס שזכה לו בעת העתיקה ואיך תמצאו אותו בקלות?

כתב: משה גלנץ

קצת יותר משנתיים חלפו והנה זה קורה שוב. אחרי 780 ימים מהמפגש הקודם מגיע כוכב הלכת מאדים בימים אלו לשיא קרבתו לכדור הארץ - וזה הזמן להרים את הראש לשמיים. תוכלו למצוא אותו עם רדת החשיכה בכיוון מזרח בזכות צבעו האדמדם הבולט.

מרחקו המקסימלי של מאדים מכדור הארץ עשוי להגיע עד לפי 7 מן המינימלי - בין 55 ל-400 מיליוני קילומטרים (כאשר מאדים מגיע מעבר לשמש). בשל כך בהירותו הנראית משתנה, בין כוכב חיוור שקשה להבחין בו, לבין בהירות מרשימה שמאפשרת לראותו בנקל גם מתוך אזורים עירוניים.

כוכב הלכת מאדים

מאדים הוא אחד משמונת כוכבי הלכת במערכת השמש, הרביעי במרחקו מהשמש אחרי כוכב חמה, נוגה וכדור הארץ. בדומה לכל שלושת כוכבי הלכת הפנימיים - כדור הארץ נוגה וכוכב חמה, גם מאדים עשוי סלע. הוא קטן מכדור הארץ משמעותית - כמחצית מקוטרו - כ-6,700 קילומטרים, מה שאומר שאפשר להכניס לקרבו של כדור הארץ כמה מאדימים. גם הכבידה שעל פניו נמוכה בהתאם, 38 אחוז מהכבידה שעל פני כדור הארץ. אם תיקחו איתכם למאדים משקל דיגיטלי ותניחו עליו 100 קילוגרם, הצג יראה לכם את המספר 38.

שמו העברי של מאדים נובע כמובן מצבעו האדום. פני השטח של כוכב הלכת אכן אדמדמים כתוצאה מהרמות הגבוהות של תחמוצת ברזל - המוכרת לכולנו כחלודה - הנמצאת בקרקע שלו. פני השטח של מאדים דומים במובן זה לסלעים הנמצאים בהרי אילת והסלע האדום בפטרה. לא סתם הרים אלו קרויים "הרי אדום".

כך מאדים הפך לאל המלחמה

כוכב הלכת מאדים מזוהה עם אלי המלחמה היווני "אַרֵס" ו"מַארְס" הלטיני ו"נֵרְגַל" הבבלי. הסיבה הרווחת להפיכתו לסמל המלחמה הייתה צבעו האדמדם - צבע הדם. אך ייתכן מאוד כי הסיבה העיקרית היא דווקא מסלולו המשונה בשמיים - קדימה ואחורה, בדומה לתנועת הלוחמים בעת מלחמה.

נוף על מאדים (צילום: נאס"א)

אם תעקבו אחריו במשך תקופה של מספר חודשים, תוכלו להבחין שהוא נראה רוב הזמן נע על רקע הכוכבים לכיוון כללי מזרח (בדומה למטוס שחוצה את השמיים על רקע הכוכבים - כמובן באיטיות רבה יותר), אך מדי שנתיים לערך הוא לפתע נעצר למשך מספר ימים ואז מתחיל לנוע לאחור לכיוון מערב. כעבור חודשיים הוא נעצר שוב למספר ימים ושוב חוזר לנוע מזרחה.

המצרים כינו את מאדים "סֶקְדֶר אֶף אֶם חֶטרֶט", שפירושו "הנע לאחור", ובמספוטומיה זכה לכינוי "בִּיבּוּ" שפירושו "כבשת פרא". גם כוכבי הלכת צדק ושבתאי נסוגים לאחור אחת לתקופת מה, אך תנועת הנסיגה של מאדים בולטת במיוחד.

כמה אסטרונומים ומתמטיקאים בעת העתיקה, בראשם האסטרונום קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס - המוכר יותר בשם תַּלְמַי, בדקו את הבעיה לאורך כמה מאות שנים ופיתחו פתרון ערמומי - צירופים של מעגלים בתוך מעגלים שכוכבי הלכת עושים במסלולם, פתרון שעלה בקנה אחד עם צו השלמות המעגלית של הפילוסופים אפלטון ואריסטו וההנחה שרווחה כי הכול נע סביב כדור הארץ.

אך לא כולם היו מרוצים מהפתרון ומדי פעם הושמעו דברי ביקורת על המודל המסובך. המלך אלפונסו העשירי שחי במאה ה-13 בספרד צוטט כאומר: "אילו ריבון העולם התייעץ איתי לפני שהתחיל בבריאה, הייתי ממליץ על משהו פשוט יותר". אבל הסיפור באמת הרבה יותר פשוט.

מאדים קטן משמעותית - כמחצית מקוטרו של כדור הארץ - כ-6,700 קילומטרים (צילום: נאס"א)

נסיגת מאדים מתרחשת משום שאנו עצמנו נמצאים על פני גוף שנע בעצמו בחלל - כדור הארץ. מכיוון שלמאדים לוקח להקיף את השמש 686 ימים בקירוב ולכדור הארץ כ-365 ימים, אזי בכל סיבוב אחד של מאדים את השמש, כדור הארץ יספיק להקיף אותה כמעט פעמיים - ובשלב כלשהו יעקוף את מאדים בסיבוב. ולכן מדובר באשליה שמקורה בתנועה היחסית של שתי הפלנטות. אם תסעו במכונית שתעקוף מכונית אחרת ותסתכלו מהחלון תראו את המכונית הנעקפת נראית על רקע הנוף כאילו היא נוסעת לאחור.

ניתן לראות את תנועת הנסיגה שלו ממש בימים אלו. אם תשוו את מיקומו של מאדים ביחס לכוכבים בסביבתו תוכלו להבחין שהוא זז מעט בכל יום לכיוון מערב.

התעלות המלאכותיות על מאדים

המחקר המדעי האמיתי של מאדים החל רק כאשר פותחו טלסקופים ראויים אחרי עידן גלילאו, שהצליחו להראות לצופה הקרקעי פרטים על פני כוכב הלכת.

בימים שלפני המצאת הצילום ניתן היה רק לצייר של מה שעין האסטרונום ראתה. את האיור המדעי הראשון של מאדים צייר המדען ההולנדי כריסטיאן הויגנס (Huygens) בשלהי 1659. בציורו ניתן להבחין בכתם שחור גדול על מאדים: זהו ככל הנראה אזור סירטיס מייג'ור (Syrtis Major), אזור געשי, שגונו כהה יותר משל רוב פני מאדים עקב היותו מכוסה בסלעי בזלת.

בתקופה זו ניתן לראותו בעזרת טלסקופ עם הגדלה בינונית. בעזרתו של הכתם גילה הייגנס שמאדים מסתובב סביב צירו בכל כ-24.5 שעות בדומה לכדור הארץ. ערך זה סוטה רק דקות ספורות מהערך המודרני שלו, שהוא כ-24 שעות ו-37 דקות. לילדי מאדים העתידיים יהיה עוד קצת זמן לפני שהוריהם יבקשו ללכת לישון.

כתם שחור גדול על מאדים: זהו ככל הנראה אזור סירטיס מייג'ור (צילום: נאס"א)

בתפיסה העממית נודע מאדים כמקום מושב אפשרי לחיים תבוניים. התבוננות בתוואי השטח שנראה כתעלות מלאכותיות בשלהי המאה ה-19, הגדילה את הציפייה למפגש עם תושבי מאדים. ההשערה הייתה שהתעלות הן חלק ממערכת ההשקיה המזרימה מים מהקטבים אל החלקות החקלאיות. במאה ה-20 התברר סופית שמדובר באשליה.

אנקדוטה מעניינת: בשנת 1898 - ארבע שנים לאחר שקרבה בין מאדים לכדור הארץ, איפשרה צפייה מדוקדקת בתעלות, פרסם הסופר הבריטי ה.ג. ולס את ספרו "מלחמת העולמות", שתיאר פלישה של אנשי מאדים לכוכב הלכת ארץ. הספר הוביל את השחקן והבימאי אורסון ולס להפיק פודקאסט תיעודי שהתבסס על הספר. התוכנית ששודרה כ-40 שנים לאחר יציאתו של הספר גרמה להיסטריה בארה"ב, לאחר שהמאזינים התפתו להאמין שמדובר ביומן חדשות. תוכנית דומה ששודרה באקוודור הביאה את ההמון להצית את תחנת הרדיו.

איך תמצאו את מאדים?

כוכב הלכת יעלה ממזרח עם רדת החשיכה. מהשעה 20:00 הוא כבר יופיע די גבוה בכיפת השמיים. ככלל, אין צורך באמצעים אופטיים מיוחדים כגון טלסקופ על מנת לצפות בו. הטלסקופ רק יכול להעצים את התופעה ובצפייה באמצעותו ניתן לראות את מאדים כדסקה קטנה עם תצורות פניו הבולטות. כדי לאתרו בקלות רבה יותר ניתן להיעזר באפליקציות המדמות את כיפת השמיים.

בתקופה זו תוכלו להבחין גם בכוכב הלכת צדק (הכוכב הכי בוהק בלילות אלו) שיהיה עם תחילת הלילה במרכז השמיים. אם תמשיכו לסקור את השמיים באותו הקו המחבר בין מאדים וצדק תוכלו למצוא ממערב להם גם את כוכב הלכת שבתאי. הדבר שמבדיל בין כוכבים לבין כוכבי לכת היא העובדה שכוכבי לכת נראים כנקודת אור קבועה והם אינם מנצנצים כמו כל שאר הכוכבים. צפו ותיווכחו.

הצלחתם לצפות במאדים ובשאר כוכבי הלכת? כתבו לנו בתגובות