facebook_1559477989828

סיורים ופעילויות אסטרונומיה

זוגות, משפחות ועד קבוצות גדולות: בואו לחוויה שמימית מודרכת בשמי המדבר זרועי הכוכבים, מהתפתחות האסטרונומיה ועד התגליות הגדולות של תקופתנו, בשילוב לייזרים וטלסקופים.

school2

אסטרונומיה לבתי ספר

אי אפשר שלא להידבק בהתלהבותם של ילדים, כשהם נחשפים בפעם הראשונה למראה מכתשי הירח, ירחי צדק, טבעות שבתאי ועוד. כל האפשרויות שלנו לבתי ספר ולטיולים שנתיים.

הזמנה לתצפית

כל מה שצריך להביא לתצפית כוכבים, אפליקציות מומלצות לכיפת השמיים, אתרים חשוכים לתצפיות כוכבים ואתרי מזג אוויר אסטרונומיים. אנחנו מזמינים אתכם להתחבר למעבר לכאן ועכשיו.

עדכונים וחדשות

מאיפה הגיע הביטוי "קור כלבים"?

ביטויים לאורך ההיסטוריה הושאלו משפות אחרות ומתרבויות עתיקות. המשותף לכולם הוא שיש הסבר או מקור כלשהוא שיכול לחשוף מהיכן הגיע. אבל יש אחד חריג: "קור כלבים". למרות שתוכלו למצוא אותו גם בשפות ובתרבויות נוספות, אין לביטוי המתאר "קור עז שחודר לעצמות" רקע מובהק.

איפה הוא קיים בנוסף לשפה העברית? בדקנו. לאיטלקים קיים ביטוי דומה עם אותו פירוש וגם דוברי רוסית יוכלו לאשר ש-Собачий Холод משמעו של קור במידה כזו שאפילו לכלבים קר, אך למעשה גם ניתן לפרשו בדרכים נוספות.

ישנה סברה שהוא הגיע מהאסקימוסים בצפון כדור הארץ. "ליל שלושת הכלבים" הוא ביטוי אסקימוסי ללילה קר במיוחד, שבו מכניסים שלושה כלבים לאיגלו לחימום. סיפור דומה מגיע מרועי הצאן באוסטרליה הרחוקה. הרועים היו ממחישים שהיה כל כך קר, שהיה עליהם להתכרבל עם הכלבים... וכדי לתאר קור עז במיוחד אמרו שהיו צריכים להתחבק עם 3 כלבים ("Three Dogs Night" באנגלית), ולימים התגלגל על ידי "הגדודים האוסטרלים", שהיו בארץ בזמן מלחמת העולם הראשונה.

אך לאור העובדה שהכלב הוא בעל החיים המבוית הראשון בעולם, סביר שיהיה לביטוי היסטוריה עוד מהעת העתיקה. איפה אפשר למצוא רמזים לכך? ייתכן שבאימפריה הגדולה של מצרים לפני אלפי שנים.

ימי הכלבים ולילות הכלבים

בשל תנועתו של כדור הארץ סביב לשמש, תקופת השנה שבה שוהות קבוצות הכוכבים "הכלב הגדול" ו"הכלב הקטן" בשמיים בסביבת השמש, חופפת במידה רבה את שיאו של הקיץ בחציו הצפוני של כדור הארץ. בתקופת שלטונה של מצרים העתיקה רווחה האמונה שהכוכבים "סִירְיוּס" ו"פְּרוֹקְיוֹן" – כוכביהם הבולטים של קבוצות "הכלב הגדול" ו"הכלב הקטן", מוסיפים מכוח חריכתם לחום השמש וכינו את הימים החמים בשם "ימי הכלב". ההיגיון מבחינת הקדמונים ברור, סיריוס ופרוקיון מדורגים במקום הראשון והתשיעי ברשימת הכוכבים הבהירים בשמיים, כך שלעוצמת אורם יש השפעה כבירה על השמש.

השפעתו של "סיריוס" על המצרים אינה מסתכמת בכך. לוח השנה המצרי השמשי התבסס על הכוכב. השנה המצרית חושבה לפי 360 ימים של 12 חודשים בני 30 יום. להשלמת השנה ל-365 ימים, הוסיפו חודש בן 5 ימים בלבד. כינויו היה "פִּי קוּגִי אֶנָבוֹט": "החודש הקצר".

כדי להקל את החישובים המסובכים, חילקו המצרים את השנה ל-36 חלקים בני עשרה ימים כל אחד. לכל חלק הוצמד כוכב מסוים שמאוחר יותר כונה דֶקָאן (דֶקָה פירושו 10 ביוונית). האסטרונומים המצרים חיכו להופעתו הראשונה של הכוכב (ה-דֶקָאן) בדמדומי הבוקר טרם זריחת השמש ואז הכריזו על תחילת תקופה חדשה בת 10 ימים.

החשוב מכולם היה כמובן מיודענו "סיריוס". זריחתו המחודשת בדמדומי הבוקר לאחר 70 ימים בהם לא נראה כלל (בתקופה שהסתתר מאחורי השמש) היווה הסימן לפתיחת החגיגות לקראת השנה המצרית החדשה ועל בוא עונת הצפת הנילוס החשובה. בזכות כך, סיריוס, המייצג את ראשו של "הכלב הגדול", שבישר על העונה שבה הנילוס עולה על גדותיו ומשקה את השדות, הפך את הכלב לדמות מיתית בפנתאון האלים של מצרים.

ואיך כל זה קשור לקור הכלבים? גם שעות הלילה חושבו לפי זריחתם של הכוכבים ה"דקאנים" עם רדת החשיכה. כדי שלא ישתנה אורך השעה בהתאם לעונה שבה זורחים הכוכבים, נקבעו השעות על פי היממה בה "סיריוס" זורח בדיוק עם שקיעת השמש. כך שהיום והלילה חולקו לשנים עשר חלקים שווים.

התקופה בה האצטגנינים במצרים מבחינים בסיריוס עם רדת הליל, היא תקופת החורף. במבט אל השמיים בכיוון דרום-מזרח בשעות הערב, קל להבחין בתקופה זו בכוכב בהיר המנצנץ בגוון כחלחל-לבן. זהו הכוכב "סיריוס" - ראשו של "הכלב הגדול". אם תמתחו קו ישר ממנו לכיוון צפון-מזרח תמצאו כוכב בולט נוסף בגוון צהוב-ירקרק. זהו הכוכב "פרוקיון" - ראשו של "הכלב הקטן". שניהם משלימים ממזרח את צורת משושה החורף היפה. (כדי לאתרם בקלות מומלץ להיעזר באפליקציה של מפת שמיים).

ואם תחשבו על זה, דווקא הלילות הבהירים, אותם לילות שקבוצות "הכלב הגדול" ו"הכלב הקטן" ייראו נהדר בשמיים, יהיו בדרך כלל הלילות בהם קרררר מאוד. נו, בדיוק על כך נאמר: "קור כלבים".

אהבתם? שתפו. יש לכם רעיונות, או הארות? תכתבו בתגובות...

כתב: משה גלנץ

בתמונה שמי החורף - קבוצות הכלב הקטן והגדול (משמאל) וקבוצת אוריון. צילום: סוכנות החלל האירופית.
... ראה/י עוד...ראה/י פחות...

2 weeks ago  ·  

View on Facebook

הידעתם?

הלילה, מכל הלילות לאורך השנה, נוכל לראות את הירח המלא הכי הרבה זמן בשמיים- לא פחות מ-14 שעות ו-38 דקות.

ולמה דווקא הלילה? זה יכול לקרות רק בחודש דצמבר כאשר שהשמש ממוקמת קרוב לנקודה הדרומית ביותר על מישור המלקה - קבוצת עקרב. הירח במילואו בימים סביב ה-21.12 ממוקם בדיוק מן העבר השני - בנקודה הצפונית ביותר על מישור המלקה - בקבוצת תאומים (היכן שהשמש תשהה ביום הארוך בשנה) ולכן גם ישהה הכי הרבה זמן מעל לאופק.

אז צאו עכשיו הביטו לעבר האופק המזרח צפוני ותגניבו לו מבט.

צולם דרך עינית טלסקופ. צלמו גם אתם את הירח ותעלו בתגובות. כיף לראות את השיתופים שלכם.

מוזמנים גם לעקוב אחרינו באינסטגרם
www.instagram.com/shirathakohavim/
... ראה/י עוד...ראה/י פחות...

3 weeks ago  ·  

View on Facebook

מגזין